יום שלישי, 5 במאי 2015

מכנסיים לגבר ותימרות עשן



מכנסיים לגבר לימי חול
יום העצמאות כבר חלף לו, פסח הוא זיכרון יציאת מצרים וכמה מכות רחוקות, ולפתע החגים כבר פחות נוכחים לנו ביומיום. יום אחרי יום אחרי יום אנחנו קמים בבוקר, פושטים את אותם מכנסיים לגבר הפיג'מתיים מהלילה המפנק והלא מספיק ארוך, ומשתחלים אל אותם מכנסיים לגבר שילוו אותנו בעוד יום עבודה יותר מדי ארוך. נקווה שאותם מכנסיים לגבר שלנו נוחים, לא ארוכים מדי כמו היום ולא קצרים מדי כמו הלילה.

מכנסיים לגבר, מכנסיי שטח
אבל בדיוק ברגע הזה שבין היום לבין הלילה, יש לנו עוד חג ועוד חופש קטן, וכאן אנחנו מדברים על ל"ג בעומר. זה הזמן ללבוש את אותם מכנסיים לגבר לימי חול ולצאת לאסוף קרשים למדורה. רצוי למצוא בדיוק את הכמות המספקת, כדי לא לייצר זיהום אוויר גדול מדי. רצוי לבחור באותם מכנסיים לגבר שלא יקרעו או שלא יהיה נורא אם יתלכלכו, כי מדורה זה עניין של שטח, חול, ותימרות עשן. כמובן מכנסיים לגבר מבדים לא דליקים הם עניין מובן מאליו בערב ל"ג בעומר מדליק, עם אש, תפוחי אדמה וריקודים מסביב למדורה.

יום ראשון, 3 במאי 2015

חולצת פולו נשארת קרוב לבית



חולצת פולו מנופפת
לפתע יש הפוגה בחגים, כבר עבר שבוע בלי חופש, בלי דגל ובלי ללבוש חולצת פולו בצבעי הוואי ולהרגיש חופש אמיתי. כבר עבר שבוע שבו כל יום לבשנו חולצת פולו ייצוגית למשרד, או את החולצה עם העניבה המשרדית. הדגלים אולי עוד מתנופפים ברוח, אבל ריח המנגלים החרוכים כבר לא מכתים לנו את ניחוח של אותה חולצת פולו והשיער. הזיכרונות העצמאיים מיום העצמאות דווקא עדיין נוכחים, גם כשאנחנו כבר שוב יושבים או עומדים במקום העבודה, בין אם זו עבודה עצמאית ובין אם פחות. כבר בעשר בבוקר עשן המנגלים חדר לאוויר, כנראה כי אין שעה מוקדמת מדיי לשיפודים במדינה עצמאית. מי שהעזו להציץ בחלון , רגע לפני שהגיפו אותו למען שלום ניחוח ביתם, יכולים היו לחזות במחזה של גברים בברמודה ועם חולצת פולו או טישרט פשוטות, עומדים בחניות הבתים וממנגלים להנאתם ופחות להנאתנו. כנראה שלחצות את הכביש עד לאי התנועה הקרוב, זה כבר רחוק מדי, ולא נותר מרחב אחד עצמאי ממנגלים.

חולצת פולו שבשגרה
את אותן חולצת פולו ספוגת ריח העצמאות כבר כיבסנו, השתחלנו אל בגדי העבודה שלנו, מאותה חולצת פולו ועד סרבל עבודה, מחליפת עסקים ועד מדיי שירות, והמשכנו בשגרת יומנו בניפוף דגלים יומיומיים יותר.